בית הדין הארצי לעבודה: חובה לערוך שימוע לעובד קבלן גם בידי המזמין
בפסק דין משמעותי, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי בטרם קבלת החלטה מהותית בעניין עובד קבלן, חלה החובה לערוך שימוע לעובד בידי המזמין ובידי המעסיק יחדיו.
עובד הקבלן שהוצב ע"י חברת כוח אדם אצל חברת החשמל במשך 23 שנים, נחשד בסיוע לעובד המזמין להחתים כרטיס נוכחות בניגוד לדין. חברת כוח האדם מסרה לו כי לא ניתן להציבו אצל המזמין והוא ישובץ במקום עבודה אחר, בלי שניתנה לו האפשרות לערער על ההחלטה ולהכחיש את טענות חברת החשמל בפניה.
בית הדין חייב את חברת הקבלן והן את המזמין לשלם פיצוי לעובד בסך 30,000 ₪ בגין אי-עריכת שימוע כדין טרם סיום הצבתו בחצרי המזמין.
נפסק כי חובת השימוע במסגרת דיני העבודה חלה הן על המעסיק הישיר, חברת הקבלן, והן על המעסיק בפועל או מזמין העבודה, לא רק במסגרת הודעת פיטורים אלא גם בהחלטה על סיום הצבת עובד קבלן אצל מזמין עבודה מסוים ("המשתמש").
היקף חובת השימוע
היקפה של חובת השימוע תיקבע בין היתר בהתחשבות בנסיבות תפקידו של העובד, משך הצבתו אצל המשתמש, השפעת החלטת המזמין על העסקתו אצל הקבלן והסיבה לסיום הצבתו אצל המזמין.
כיצד יש לערוך שימוע?
הדרך הנכונה לביצוע שימוע היא באמצעות שימוע במשותף על ידי המשתמש (המזמין) והקבלן באופן הבא:
שליחת הזמנה בכתב לעובד לביצוע שימוע תוך פירוט הנימוקים, מועד השימוע וזכויות העובד.
קביעת הגורם שמקבל את ההחלטה.
זכאות העובד לייצוג בידי עו"ד, נציג ארגון העובדים או אדם אחר.
יש לפרוס את הנימוקים בפני העובד, להקשיב לטענותיו ולספק להן תשובות.
עריכת פרוטוקול ממצה של השימוע ומסירתו לעובד.
מסירת החלטה מנומקת בכתב לעובד, לאחר מחשבה ולא באופן מידי.
באשר להודעות פיטורין – יש לשלוח הודעה מוקדמת בהתאם לתקופת ההעסקה והזכויות המגיעות לעובד.
אי-קיום שימוע לפי הדין עלול לגרור פיצוי כספי ואף ביטול החלטת הפיטורים.
חשיבותה של זכות הטיעון ומיצוי הזכות
זכות הטיעון קיימת כדי לאפשר לעובד לשמוע ולהבין את הטענות בעניינו ולהגיב להן לפי גרסתו מנקודת המבט שלו, כדי לנסות ולשכנע את בעל סמכות ההחלטה בעניין מדעתו כאשר זו פוגעת בזכויותיו.
במקרים בהם לא מתקיים שימוע, זכות הטיעון של עובד הקבלן נפגעת ולעתים מתאיינת לחלוטין.
מפני שההחלטה הסופית היא של המשתמש, גם אם ייערך שימוע על ידי הקבלן, לא תינתן אפשרות לעובד להשמיע את טענותיו בפני בעל הסמכות, ועל כן, הודעת המשתמש לקבלן על סיום הצבתו של עובד קבלן ללא נימוק והסבר מהווה פגיעה בכבוד העובד, גם כאשר הוסכם מנגנון שכזה בהסכם ההתקשרות בין הקבלן לבין המזמין.
ככלל, עובדים במקום עבודה יוצרים קשרים אישיים וחברתיים עם יתר העובדים, וכך גם עובד הקבלן מפתח תחושת שייכות ברמה מסוימת למקום שבו הוא מוצב.
האם חובת השימוע משמעותה יחסי עובד-מעסיק?
החובה לערוך שימוע לא מחילה יחסי עובד-מעסיק בין העובד לבין המזמין.
יחד עם זאת, חבות המזמין כלפי עובד הקבלן אינה מתמצית במתן הזכויות הכספיות המגיעות לעובד בקשר לעבודתו, ואף עשויה לכלול חובות נוספות.
סיכום המקרה
מפני שמדובר בחשדות כלפי עובד העלולים להביא לפגיעה בשמו הטוב, בהתחשב במהות ותכלית זכות השימוע, ולאור העובדה כי העובד הוצב במקום העבודה משך 23 שנים, היה על המזמין ועל המעסיק לערוך שימוע כדין לעובד ולשמוע את טענותיו, בנוסף לחובת השימוע החלה על חברת כוח האדם והחובה לסייע לעובד בבירור החשדות נגדו.
פסק הדין ניתן בעניין ע"ע 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ נ' סמי הפוטה ואח'.
בכל שאלה ולקביעת פגישת ייעוץ אתם מוזמנים ליצור קשר דרך האתר או להתקשר אלינו בטל׳ 04-6337742
*מאמר זה מובא לנוחות הגולשים ולקוחות המשרד כמידע כללי בלבד ואינו משמש כחוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
